האם אלוקים יכול ליצור דבר שהוא לא יכול להרים?
קטגוריית המאמר:
פילוסופיה יהודית
הרב יוני לביא מתמודד עם השאלה שכל דתי הותקל בה במהלך חייו: האם אלוקים יכול לברוא אבן שלא יוכל להרים? התשובה פשוטה יותר ממה שאתם מדמיינים
ואז הוא שלף את הגו'קר. הקלף המנצח שאי אפשר לעמוד נגדו. "אז אתם אומרים שאלוקים הוא כל יכול, הא?", לחש בקול מתקתק. על פניו נמתח חיוך נוטף דבש, מתאמץ שלא להסגיר את ההנחתה המכאיבה שהוא רוקם לאיטו. "כמובן", השיב בן שיחו בתמימות, מבלי דעת לאיזו מלכודת הוא נופל. "אם כך, ענה לי בבקשה על השאלה הבאה", המשיך הלה כשנימת ניצחון שזורה בקולו "האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?!". "מה זאת אומרת 'אבן שהוא לא יכול להרים'?", גמגם חובש הכיפה המופתע. "מה לא מובן?!" התעקש הראשון, "תענה לי, כן או לא?! אם התשובה היא כן - יוצא שיש אבן שאלוקים לא יכול להרים. ואם לא – יוצא שאלוקים אינו יכול הכול. אה?! מה תגיד על זה?", צחקק, "הסתבכת, אה?!".
המצאה ישנה
בטוח נתקלתם מתישהו ב'שאלת האבן' המפורסמת. היא יכולה לצוץ בוויכוח בין חברים לעבודה, במילואים או בתוך המשפחה. תוך כדי דיון עמוק בנושאי אמונה שולף לפתע הצד השני את הפצצה ומטיל לעברך את השאלה, ואתה... תקוע. מה שלא תגיד – הסתבכת. אך אם חשבתם שהשאלה הזו היא המצאה חדשנית של כופרי המאה העשרים ואחת, תופתעו לגלות שהיא ישנה מאד. בת אלף שנה לפחות! רב סעדיה גאון בספרו "אמונות ודעות" מתמודד איתה בניסוח קצת אחר: "האם אלוקים יכול להעביר את העולם דרך טבעת מבלי להגדיל את הטבעת ומבלי להקטין את העולם?". הרמב"ם במורה נבוכים ניסח זאת אחרת: "האם אלוקים יכול לברוא עוד אחד כמותו או לעשות שהוא לא יהיה?". איך שלא יהיה, מתברר שהחוכמולוגים של הדור שלנו לא המציאו את הגלגל. הם רק ממחזרים חומר ישן, ולא משובח במיוחד. ובכל זאת – מה עונים על השאלה הזו? איך נחלצים מן המלכודת?
חסרון החיסרון הוא השלמות
נפתח בשתי תשובות שעל אף הניגוד ביניהן שתיהן נכונות.
א.לא. אלוקים אינו יכול לברוא אבן כזו. מדוע? כי אלוקים הוא מושלם. אין לו אף חיסרון. כמעט. יש לו רק 'חיסרון' אחד - שאין לו אף חיסרון. האם זה באמת חיסרון? מובן שלא! זוהי השלמות בעצמה. לשם המחשה, לאצן המהיר ביותר בעולם יש חיסרון בולט אחד. הוא אינו מסוגל להפסיד לאף אחד בתחרות ריצה. תמיד תמיד הוא מנצח. האם זה חיסרון? ברור שלא! זה בדיוק בגלל שהוא האיש המהיר בתבל. כך גם בעניינינו, לא תתכן אבן שאלוקים אינו יכול להרים כי הוא יכול הכל. אך ה'חיסרון' הזה אינו חיסרון באמת. זוהי השלמות עצמה.
ב.כן, אלוקים יכול לברוא אבן כזו. אך אין זה חיסרון כיוון שהוא בוחר מרצונו לברוא אבן כזו ולהגביל את עצמו באפשרות להרים אותה. למען האמת אלוקים כבר ברא כמה אבנים כאלו. למשל, אלוקים 'אינו יכול' עוד להביא מבול על העולם. מדוע? אצלנו חסרון יכולת נובע בדרך כלל ממגבלה טכנית. איננו יכולים להרים אבן כבידה בגלל המשקל שלה והחולשה שלנו. אך לקב"ה אין מגבלות כאלו. אין לו שום קושי להביא מבול. אך הוא לא יעשה זאת שוב כי כך החליט אחרי המבול הראשון ונשבע לנֹח. גם הבחירה החופשית שלנו, הקיימת במין מרחב פנוי שבו אנחנו מחליטים ולא אלוקים, היא סוג של אבן כזו, אך אין בכך כל קושי. במשפט אחד - חסרון יכולת שאינו נובע ממגבלה טכנית אלא מבחירה מוּדַעַת אינו חיסרון.
שחמט דו-צדדי
אך ישנה גם אפשרות שלישית והיא שאין כלל צורך בתשובה מכיוון שהשאלה עצמה לא נכונה. מדוע? אנחנו לא מצליחים להרים אבן גדולה כיוון שהיא כבדה מאד, וכוח המשיכה מושך אותה למטה, חזק יותר ממה שאנחנו מושכים אותה למעלה. אך מי הוא זה שמפעיל את כוח המשיכה כמו גם את שאר הכוחות שבעולם? ריבון כל העולמים. אם כן, מה שבעצם רוצה השואל הוא שאלוקים 'ימשוך' את האבן מצד אחד למטה ומצד שני למעלה, ועכשיו הוא שואל האם יצליח להרים אותה או לא. זה בדיוק כמו לשאול האם אדם המשחק שחמט גם בכלים השחורים וגם בכלים הלבנים בו זמנית, ינצח או יפסיד. התשובה היא שהוא גם ינצח וגם יפסיד, תלוי איך מסתכלים על זה, אבל דבר אחד בטוח. ככה לא משחקים שחמט! כך גם כאן, יש אבסורד לוגי מובנה בתוך השאלה, וממילא ברור שתשובה עליה מיותרת לגמרי.
האם כל זה יספק את השואל? אינני יודע, אבל זה כלל לא משנה. הרי בינינו, ברור שלא השאלה מעניינת אותו, כמו האופציה 'לתקוע' ולעצבן את הדתיים. וכיוון שכך, תשאירו לו לשחק עם עצמו ב'חמש אבנים' כמה שהוא רוצה. יש לכם דברים יותר חשובים לעשות.
